זוגות רבים במהלך השנים נטו לעבר פונדקאות כאמצעי להפוך להורים, בין אם זה בשל פתולוגיות, בעיות פוריות או בשל עצם האופי הביולוגי של גופם. מאחורי התהליך המדהים הזה, יש גורם בסיסי, גנטיקה.
מתוך כל 5 זוגות, בממוצע, לפחות אחד מהם לא יכול להריון טבעי. לממוצע זה נוסיף זוגות עם אי פוריות מבנית, כלומר זוגות מאותו המין. מדי שנה רבים מהם פונים לאנשי מקצוע ומומחי פוריות כמו סלגם, כדי להגשים חלום שלפני שנה היה כמעט בלתי אפשרי.
אבל ככה הולכים ההורים המכוונים הבאים, לא רק כדי לבדוק את האפשרות החדשה הזו. אם לא, להמחיש מה עומד מאחורי תרגול שגרם לכל כך הרבה התרגשות, במיוחד נקודה אחת שגרמה להרבה עניין לחולים, גנטיקה.
איזה תפקיד ממלאת הגנטיקה בתהליך פונדקאות זה?
ניתן לראות את הגנטיקה בתהליך קליני זה כנקודת האמצע של איזון להשגת יציבות בין המטופלים לבין הרצון שלהם להיות הורים.
גנטיקה מאפשרת למטופלים להעביר חלק מהחומר הגנטי או את כולו למנהל, על מנת שהגנים שלהם ישתפו את המידע הביולוגי של הוריהם המיועדים. עבור חולים ממינים שונים, זה יהיה תלוי בסיבוך או בבחירת הנוכחים. באותו אופן, שניהם יכולים לשאת גם את הביצית וגם את הזרע, אם ההיסטוריה הרפואית שלך מאפשרת זאת.

במקרה של פונדקאות של זוגות הומו-הורים, לשני החולים יש אפשרות לתרום זרע כך שהזהות הביולוגית של הילד אינה ידועה. או שהם עשויים להחליט שרק אחד מהם תורם את החומר הגנטי.
ככלל, האישה ההרה אינה מספקת חומר גנטי ויש צורך בתרומת ביצית. ישנן החלטות רבות שיש לקחת בחשבון, לכן חשוב שתפנו לסלגם שם אנשי המקצוע המומחים שלנו מספקים לכם טיפול כמרכז הרפואי המהימן שלכם.
אנו בצלגם פונים למטופלים בשבוע הראשון כדי לברר מה הם מחפשים בעת בקשת פונדקאות ובאילו תנאים מתרחש התהליך.
כאשר החומר הגנטי בידי מומחים, מתבצע הריון פונדקאית. הביציות מופרות עם הזרע, טכניקה זו, בנוסף להיותה הנפוצה ביותר בזוגות הומוסקסואלים, מבטיחה שלחבר החדש במשפחה יש קשר ביולוגי עם הוריהם המיועדים.
תהליך זה מספק הזדמנות גם לנשים אשר עקב נסיבות ברחם או סביבו אינן יכולות לשאת את ההריון באמצעים טבעיים. במקרה זה, ההפריה מתבצעת מחוץ לרחם ולאחר מכן מועברת לרחם של האם לעתיד להמשך תהליך ההיריון.
גנטיקה היא גורם בסיסי להבטיח שיותר ויותר זוגות מרחבי העולם יוכלו להשיג את רצונם שסביר להניח שיחכו חודשים או שנים.

מחקר זה של תורשה ביולוגית ממשיך להתפתח וכתוצאה מכך, התהליכים נשארים בטוחים ויעילים הרבה יותר. לזרע יש סיכוי של עד 50% להעביר את הגנים שלהם לילד. אם ההורים יתרמו את כל החומר הגנטי, הם יהיו בטוחים שילדם יצור ביניהם קשר ביולוגי.
עבור זוגות הומוסקסואלים, הצעד הראשון שלך הוא למצוא תורמת ביצית. שלב זה יבוצע על ידי קבוצת מומחי סלגם אשר על סמך מחקר פיזי ואימונולוגי יוציאו קטלוג של מועמדים אפשריים. זאת על מנת להבטיח שההפריה תהיה מיטבית ודומה ככל האפשר.
יש לציין שגם היום הגנטיקה לא יכולה לחזות את כל הגורמים שמשחקים תפקיד בתהליך שמתחיל בהפריה ומסתיים בלידה. עם זאת, השתמש במחקר רב ככל האפשר כדי למזער שגיאות אפשריות.

ניתן להבחין בעלייה במחויבות של מטופלים כאשר מתחילים פונדקאות כאשר הם מדברים על החששות שעולים לאורך כל הדרך, שכן ההבנה שכל שלב לא קורה משום מקום, אלא שחקר תורשה גנטית כרוך כדי להבטיח את הטוב ביותר. ייחוס הוא צעד ענק.
חזון המשפחה משתנה, ואיתו הדרך בה ניתן לגבש בית חדש. אנו מסתמכים על שוויון מגדרי ועל הזכויות שיש לכל האזרחים.
במקום להתבונן במצב הנוכחי ממנו סובלים מיליוני זוגות או רווקים בתנאים שתוארו לעיל, ההזדמנות החדשה שמציעים אלפי מרכזים רפואיים נותנת יד מסייעת.
העולם שלנו משתנה ואיתו איך שאנחנו רואים אותו, מתרחב ומגיע לאלפי אנשים שחולמים להפוך אותו למציאות, להיות הורים עם תרומה גנטית שלא רק תישאר בילד שלהם, אלא תישאר ככה לעוד. דורות.